אין כזה דבר עיר חכמה, יש אנשים חכמים

לפני שאני אדבר על האקספו עצמו, בשלושת ימי הכנס הבנתי, שבסופו של יום, הכל סביב אנשים והייתה לי הזדמנות לפגוש מחדש כמה אנשים שהפכו להיות חלק מהסביבה האישית והעסקית שלי ולהכיר אנשים מעניינים שעוסקים בתחום של לעשות טוב יותר לעולם.

התחזקה לי ההבנה שחיבורים בין אנשים יוצרים את הערך הגדול ביותר, אם זו מרב אורן שהכרתי לראשונה לפני שנה, למרות שאת לירון ה-CMO שלנו, היא מכירה כבר הרבה שנים, שהשנה יוצא לדרך רעיון שעלה לפני שנה כשנפגשנו בכנס יחד עם רינת גיא , מנהלת רשות החדשנות של עיריית תל-אביב יפו. ועל הרעיון הזה יעלה כבר פוסט בנפרד בקרוב.

אבל מרב, חיברה אותי לניקול, שהיא מעצבת מוכשרת מברצלונה שדרכה הגעתי לחלק מבתי הספר עיצוב המובילים בברצלונה בסיור חיבורים שלי עם גווין באותו השבוע. רינת, דרך אגב, מנטורית באקסלרטור של גווין סאס, בזכות החיבור בינינו.

וכמובן שבזכות מרב הכרתי את אחותה הלה, שחדשנות עירונית זורמת אצלה בוורידים. היה מעניין מאוד לשמוע אותה מדברת באקספו על העיר תל אביב והתכנון העירוני כמרחב ומרקם חברתי.

ויש עוד הרבה חיבורים שרצים ברקע, רק על זה אני יכול פוסט שלם. כי יש גם את טל רט שחיברה אותי למאר שחיברה אותי ל-ESADE. ואת שלמה אבס שחיבר אותי למנואלה ב-IED - בקיצור הבנתם את הרעיון.

ולמה אני כותב את זה ואיך זה קשור לנושא של ערים חכמות?

כי זאת לא חוכמה להיות ״חכם״ ומלא חיישנים וטכנולוגיות וחיבורים אם לא מוציאים מזה ערך. ויש הרבה ערים שמחוברות לדאטה מכל כיוון, אבל החוכמה היא לעשות משהו עם זה, לחבר את הדאטה לתושבים, לחבר את התושבים לדאטה ולייצר חדשנות אמיתית בעלת ערך לתושבים, אזרחים, א.נשים.

ועל זה בהמשך הפוסט.

החוויה שלי שנה שעברה באקספו של כנס ערים חכמות הייתה כל כך טובה שהשנה נרשמתי כבר בהרשמה המוקדמת.

אבל השנה אחרי שהסתובבתי במשך שלושה ימים בין הביתנים מכל העולם והייתי בכמה הרצאות מעניינות, עלתה לי תובנה משמעותית מאוד.

כמעט כל התערוכה מתעסקת בטכנולוגיות כאלה או אחרות, כל ביתן מציג יישום טכנולוגי תחת המטרייה של עיר חכמה כשהמבנה המרכזי של התערוכה הוא חלוקה למדינות או ערים גדולות ותחתיהן החברות והפרויקטים בעיקר סביב השייכות לאותה מדינה. בצד של התערוכה יש גם מרחב לסטארטאפים עצמאיים שיש להם טכנולוגיה רלוונטית.

הטכנולוגיות שהוצגו בתערוכה, מסתובבות סביב העולמות של חיישנים, מצלמות, איסוף דאטה, רשתות תקשורת, תחבורה עירונית חכמה ואפליקציות לחיבור עם התושבים.

אבל אם נהיה כנים, לא ראיתי שם שום טכנולוגיה חדשה שהדהימה אותי, למרות שיצא לי לחקור קצת יותר את העולמות של חקלאות אורבנית.

אחד הדברים שאני מחפש, זה את החיבור האנושי לכל הטכנולוגיה, בסופו של יום כל הרעיונות, מיזמים וטכנולוגיות באים לשרת את התושב ואת האנשים שמסתובבים במרחב העירוני, ואת זה לצערי, ראיתי פחות.

ראיתי את המחשבה על זה שיש אנשים סביב הטכנולוגיה בכמה מקומות.

פאנל שעסק בשיוויון, דיברו בעיקר על זה שהטכנולוגיה חשובה אך היא חסרת ערך ללא התושבים. השתתפו בו:

• רינת גיא מעיריית תל-אביב שדיברה על שיתוף עובדי העירייה והתושבים בתהליכים ורעיונות שהעירייה מקדמת ועל מודל ITAY

• ראשת עיריית ליברפול ג׳ואן אנדרסון דיברה על עיצוב משותף של העיר יחד עם התושבים

  Co-Design וזה היה אחד המושגים המעולים ששמעתי בפאנל הזה. ג׳ואן סיפרה על זה שיש לה מומחים בעירייה לכל הקהילות ותתי הקהילות בעיר בגלל הגיוון התרבותי והחשיבות לקחת בחשבון שלא כל התהליכים מתאימים לכולם

• ניק פלמאריני UK’s National innovation center of Aging שדיבר גם הוא על חשיבות החיבור לתושבים

• איוון דוראני שמשמש כיועץ לראש עיריית בוגוטה

  
  

הפאנל השני היה של PuzzleX - על איך תראה שנת 2040 ? ודיבר בו כריס לובקמן מ-ETH Zurich .

בפאנל הם קראו דברים שנרשמו על הקיר של PuzzleX ודיברו עליהם יחד עם הקהל.

הנקודה הכי חשובה שעלתה בפאנל הייתה, על איך משנים את ההתנהגות של האנשים לצרוך פחות כדי לצמצם את הפגיעה במשאבי הטבע והסביבה? איך מחנכים מחדש מה ה-Enough החדש של האנושות? איך נלמד את הדור הנוכחי והבא שלא צריך בתים ענקיים ו-3 מכוניות או לרכוש מוצרים מיותרים ולקנות הרבה דברים בסופרמרקט או בשוק. איך אפשר להסתפק במועט? כדי שישאר לנו כאנושות, יותר.

לאף אחד לא הייתה תשובה על זה, וכמובן שזה גם שונה בין תרבות אחת לשנייה. בארה״ב זה שינוי ענק ובערים גדולות באירופה זה יותר קל וחייבת להיות חשיבה על הנושא, כשהכל מתחיל בחינוך.

הלה אורן, דיברה בהרצאה שלה בדוכן של סיאול על המעבר של העיר לתכנון חברתי, על המעבר מ-Uses ל-Users ואיך העירוניות צריכה להתחבר לקהילות השונות שקיימות במרחב.

אז על טכנולוגיות לא כתבתי כאן, כי אין באמת ערים חכמות, יש אנשים חכמים שיודעים לקחת ולהוציא תובנות מהדאטה שנאסף בעיר.