מדינה כסטארט-אפ the real startup nation
אסטוניה היא מדינה די חדשה, קיימת כ-30 שנה אחרי שהתנתקה מברית המועצות וזו מדינה שמונה בסה״כ 1.3 מליון תושבים. אבל זה לא מה שמנע מאסטוניה להיות ״מדינת הזנק״, וזו החלטה שרצה מהיום הראשון.
99 אחוזים מהשירותים הממשלתיים הם דיגיטליים, שני השירותים היחידים שעוד לא עברו דיגטיציה מלאה הם נישואין וגירושין וגם על זה הם עובדים עכשיו.
אז איך לוקחים מדינה מתפיסה סובייטית תעשייתית מיושנת והופכים אותה לסטארט-אפ שגורם לאנשים לעשות הצהרת מס שנתית ב-3 דקות ואפילו להנות מהתהליך ?
קודם כל הדבר הכי חשוב, התפיסה היא שהכל צריך להיות מוכוון אזרח (citizen centric ) ולא מוכוון הממשלה, כל השירותים נבנו כך שלאזרח יהיה נוח ונגיש.
הדבר השני זו נחישות ועקביות, חלק מההחלטות שנלקחות בממשלה אחת יוצאות לפועל בממשלה הבאה והחוכמה הגדולה היא לייצר המשכיות לפיתוח השירותים ולא לעשות שינויים כל הזמן משיקולי אגו פוליטי.
הדבר השלישי והכי חשוב זה חזון ומנהיגות, בלי זה אי אפשר לעשות שום דבר.
-------------------------------------
אבל איך מטמיעים שירותים דיגטליים במדינה שהוקמה מהיסוד?
שלוש אבני ייסוד לתהליך :
-יושרה - הממשלה צריכה להראות שאפשר לסמוך עליה
-נגישות - המידע צריך להיות נגיש לכלל השירותים וכמובן לאזרח
-חשאיות - האזרח צריך לדעת שהמידע שלו מוגן
-מעל כל זה אני שם שוב את הנושא של חזון ומנהיגות כי זה הבסיס שעליו יושבות אבני הייסוד.
* האפשרות לשירותים דיגיטליים עדיין קיימת והייתה קיימת לאורך כל התהליך, אבל הזמן הכרוך בכך גורם לתושבים לפנות לשירותים הדיגיטליים, גם הדור המבוגר שנעזר בדרך כלל בילדים.
* כל התהליכים שהמידע עובר בתוך המערכות מתועד ושקוף למערכת למשל, אם בעל תפקיד הסתכל בפרטים של אזרח ללא צורך, האזרח יכול לראות את זה ולהתלונן על זה .
* המידע של האזרח לא נמצא במקום אחד, אלא מבוזר ומנוהל וככה לא ניתן לחשוף מידע של אזרח ע״י גורמים עוינים.
* מגיל צעיר תושבי אסטוניה עוברים בבית הספר הכשרות שמכינות אותם להשתמש בשירותים הדיגיטליים וככה יורדים חסמים לשימוש בשירותים לאורך זמן.
* חלק מהשירותים פותחו ע״י חברות פרטיות מאסטוניה כמובן שיש להן אינטרס שהשירותים יהיו טובים כי הם משמשים גם אותם.
* אחד האתגרים היה רישות מלא של אינטרנט לאורכה ורוחבה של המדינה, אתגר לא פשוט לאור גודלה לעומת כמות האוכלוסיה. לעיתים היה צריך לייצר תשתית כדי להגיע לאיזה ביקתה ביער מרוחק.
כמה נתונים נחמדים על ״תוצרי הלוואי״ משימוש בשירותים דיגיטליים
-ערימת ניייר בגובה מגדל אייפל נחסכת כל חודש
-נחסכו כ-1000 שנות עבודה של אדם
-בכל שנה נחסכו 2 אחוז מהתל״ג
אלה נתונים מדהימים שרק מסבירים בקטנה את האימפקט של המהלך.
----------------------
אבל השירותים האלה לא נגישים רק לתושבי אסטוניה.
כל מי שרוצה יכול להקים תוך כמה דקות ״יישות אזרח דיגיטלי״ באסטוניה ולהקים חברה, עסק או סטארט-אפ.
זה מאפשר ליצור גשר לשוק האירופאי. כל השירותים ל״אזרח הדיגיטלי״ נמצאים אונליין, כולל חיבורים לרואי-חשבון יועצים עסקיים וכל מה שצריך כדי להרים עסק באסטוניה.
השירות הזה לא מקנה אזרחות במדינה אבל הוא מאפשר הקמת עסק באירופה בלי להגיע לאירופה ובעלות סימלית של 200 אירו וכל התהליך של הקמת החברה לוקח פחות מ-3 שעות.
כמובן שכל ״האווירה הדיגטילית״ הזו יוצרת מצע לאקוסיסטם יזמי באסטוניה והנה כמה נתונים מעניינים :
-מעל 1300 סטארטאפים
-10 יוניקורנס - מקום ראשון באירופה ( per capita )
-גייסו יותר מ-3.5 מילארד אירו מאז 2010
בהמשך ביקרנו גם ב-Lift99 שזה מרחב עבודה שהסטארט-אפים הגדולים באסטוניה עברו בצורה או אחרת דרכו לדוגמה סקייפ ובולט.
אם נסכם, כשאומרים שישראל היא סטארט-טפ ניישן, זה אולי נכון אבל אנחנו לא ניישן שמתנהג כמו סטארט-אפ וזה ההבדל ביננו לבין אסטוניה
